קליפסו TLV

השבוע נפתח עוד חלק במיזם העצום שנקרא "קליפסו TLV" ומונה כ-1000 מקומות ישיבה בחוף פרישמן. בתקופה שמסעדות שף ממעטות להיפתח, מסעדת של אחד השפים הכי מפורסמים שיש בביצה יוצרת סביבה עניין גדול. חודש מסעדת קליפסו פתוחה והרבה מילים נכתבו.

אני הגעתי אל קליפסו בעת פתיחתה והתאכזבתי לראות תפריט שאין לו כל קשר לתמונות המרהיבות והמגרות שהוצגו בחשבון האינסטוש. השבוע, אל הכיסאות הפזורים על שפת הים, ואל דק העץ המוצל התוסף חלל פנימי שמציע תפריט שונה מתפריט החוף. החלל החדש מכוון גבוה ואמור להגיש מנות מתוחכמות של מסעדת שף לכל דבר. קיוויתי שכאן אפגוש במנות המיוחלות.

התפריט מחולק לירקות, בשר, דגש נרחב על דגים ופירות ים ומנות ספיישל מתחלפות. חלוקה לראשונות ועיקריות אין, מה שמצביע על כלל מנות בגודל בינוני שמיועדות לחלוקה.

שעות הערב, והמקום העצום מלא לחלוטין, פסענו אל עבר המזגן עם מחשבה שלא ברור מי האנשים שנהנים לשבת בחום ובלחות של אוגוסט, בין ההמון סביר זיהינו גם לא מעט פרצופים מוכרים של "סלבס" אבל אנחנו פה בשביל האוכל.

בחרנו מהתפריט אחת מהמנות הנאות מהן שאחזה בשילוב מרכיבים מסקרן, טרטר שייטל עם אננס מעושן, פלפל חריף ויוגורט סומק (68 שקלים). המנה שפתחה לנו את הארוחה התגלתה בסופה כמצטיינת הערב, רק שהפתיחה הטובה יצרה ציפייה שלא התממשה בהמשך.

ריעננו את החך עם מנה של סלט שהורכב מחסה אייסברג פריכה ונעימה. אליה חברו גבינת קממבר, שקדים קלויים, תאנים מקורמלות, ורוטב מתוק של דבש וטימין (48 שקלים). הסלט לא אכזב והציג שילוב טעמים טוב, אף שעבור חלקנו הרוטב המתוק היה מוגזם וחלקנו לא הגיע לטעום את צמד התאנים שכיכבו בסלט.

מכאן המתנו למנות ה"עיקריות" שלנו, הם אומנם לא מוגדרות כעיקרית אך ממחירן שסובב את מאה השקלים ניתן להסיק שמדובר במנה שאמורה לפחות להשביע. בחרנו במנה אחת בשרית ואחת מן הים.

שיפוד דג אנטיאס בגריל פחם לצד סלט זעלוק ובצל צלוי על מלח גס (98 שקלים) הייתה מנה לא טובה. שיפוד הדג היה חסר טעם, יבשושי, ללא שום ערך מוסף של צלייה או פחם. סלט החצילים נראה והרגיש ממש כמו סלט חציל קנוי, והבצל הגדול והמפוחם... היה בצל שהפך את הצלחת שנשמעה נפלא על הנייר לעצובה במיוחד.

המנה השנייה הייתה מתוך הספיישלים, שיפוד דנבר קאט (118 שקלים) לצד בטטה צלויה ויוגורט סומק (היי אתה מוכר לי ממנת הטרטר), המנה שנשמעה נפלא הוחזרה לאחר שהבשר היה נא לחלוטין באופן שהיה לא לעיס, לא נגיס ולא אכיל. הדנבר קט הינו בשר עסיסי, שומני ומלא בטעם , אך גם שהוצאה לשולחננו מנה חדשה ממנו, הוא היה עשוי לא טוב. האיכויות האופייניות לבשר נעלמו, ובמקומן הופיעו (ממש כמו שיפוד הדג) בשר סר טעם סתמי לצד בטטה שתחתיתה כקרטון מפוחם.

בשלב זה השולחן היה אמור לגלות שובע ולהיות מוכן לקינוח, אבל היות ואכלנו בעיקר חסה אייסברג וביס טרטר ביקשנו מנת לחם שתספוג את שאריות הרוטב המתוק שנותר מהסלט. קיבלנו על חשבון הבית סלסלה עם שלושה סוגי לחמים שאף אחד מהם לא היה טעים במיוחד. לצד הפחמימות, קיבלנו שלושה מזאטים של ציזיקי, עגבניה קצוצה חסרת חן ופלפלים חריפים. ניגבנו לחם בציזיקי וקצת הצטערנו שלא ישבנו בחוץ בלחות על צ'יפס והמבורגר.

אך לא באנו על סיפוקנו וחיפשנו מנה נוספת שתסגור לנו את הארוחה ואולי תצליח למנף אותה. הפור נפל על שניצל מבשר טלה (78 שקלים). הפירה לצידו היה פירה גס שעוטר בפרמז'ן, רוטב נענע היה חביב והשניצל לצערנו שוב היה סתמי ולא כייפי לאכילה, אני יכולה לשתף שבעת לעיסתו הלא נעימה עלו בי מחשבות על השניצלים הנפלאים שאני מטגנת במטבח שלי, ועל כך שהם מקבלים עשרות אלפי לייקים פחות מהשניצלים של עומר מילר.

נכון, המסעדה פתוחה שבוע, אפשר לגלות הבנה ואפשר גם לא. המנות שהוחזרו היו מנות לא תקינות ללא עניין של טעם וריח. נציין לטובת המקום, שהצוות גילה התחשבות מקסימלית, ניגש, שאל, התנצל והסיר את המנות הלא תקינות מהחשבון,

קיבלנו לקינוח את קערת הפירות השערורייתית שמחירה בתפריט 190 שקלים וגררה אין סוף טוקבקים זעופים, נשנשנו אננס, ענבים ואבטיח שנחו בשלוויה על קרח הגרוס, בתחושה שלא הגענו למסעדת שף בשביל לאכול פירות, לפחות אותם לא הצליחו להרוס.


Recent Posts